הרגיעה מול איראן הורידה את הנפט והעלתה את המניות הקטנות
נכון לסגירת המסחר, יום שישי ה-12 ביוני 2026
גורם אחד הכתיב את כל מהלך השבוע. ההתקדמות לעבר הסכם להפגת המתיחות בין ארצות הברית לאיראן שאבה בבת אחת את "פרמיית המלחמה" מן הנפט ומן הזהב, הורידה את תשואות איגרות החוב והניעה גל עליות רחב במניות. הנהנות הגדולות לא היו דווקא הענקיות המוכרות, אלא החברות הקטנות. מדד הראסל 2000, המאגד אלפיים חברות אמריקאיות קטנות, זינק 3.90% והשאיר הרחק מאחור את ה-S&P 500, שהוסיף 0.65% צנועים בלבד.
הרגיעה המדינית שהפכה למנוע של שוק המניות
הכול התחיל בזירה המדינית. ביום חמישי ובשישי דווח על התקדמות ניכרת לעבר הסכם בין וושינגטון לטהראן: הנשיא טראמפ ביטל מתקפה מתוכננת, שר החוץ האיראני הצהיר כי מזכר הבנות בין המדינות "מעולם לא היה קרוב יותר", וראש ממשלת פקיסטן מסר כי הצדדים הגיעו להסכמה על הנוסח. ההסכם טרם נחתם עד סגירת המסחר ביום שישי, אך עצם ההתקדמות הספיקה כדי להפוך את מצב הרוח בשווקים.
כשמתח גיאופוליטי גואה, המשקיעים נמלטים לשני נכסי מקלט: הנפט והזהב. חשש מפגיעה באספקת הנפט מן המפרץ הפרסי מעלה את מחירו, וחשש כללי דוחף משקיעים אל הזהב, נכס שנחשב עוגן בעת אי-ודאות. ברגע שהסכנה דועכת, הכיוון מתהפך. מחיר חבית נפט מסוג ברנט, המדד הבינלאומי המוביל למחיר הנפט, צנח 6.19% בשבוע אל רמת 87.33 דולר. הזהב נסוג בכ-2.8% אל סביבות רמת 4,215 דולר לאונקיה במסחר בחוזים העתידיים.
לרגיעה היה גם מנגנון שני, עקיף יותר. בדרך כלל ירידה במתח הגיאופוליטי מצמצמת את הביקוש לאיגרות החוב הממשלתיות של ארצות הברית, נכס המקלט הבטוח ביותר בעולם, וכשהביקוש להן יורד יורד גם מחירן, ואילו התשואה, הנעה תמיד בכיוון ההפוך למחיר, עולה. השבוע התמונה הייתה הפוכה: הרגיעה המדינית גברה על כל גורם אחר ודחפה את התשואות מטה. התשואה על איגרת החוב האמריקאית לעשר שנים, הנחשבת לעוגן של עלות האשראי בעולם, ירדה מכ-4.54% לכ-4.49%, ירידה של חמש מאיות האחוז. התשואה היא הריבית האפקטיבית שהמשקיע מקבל על האיגרת, וכאשר היא יורדת, עלות הכסף בכל המשק יורדת עמה.
ירידת תשואות שמיטיבה דווקא עם החברות הקטנות
זו הנקודה המעניינת של השבוע, וגם המנגנון הפחות מובן מאליו. כיצד ירידה זעירה בתשואה הזניקה את החברות הקטנות פי שישה יותר מן הגדולות? התשובה במבנה החוב שלהן. חברות הראסל 2000 נשענות במידה רבה על אשראי בריבית משתנה, שעלותו צמודה לריבית בשוק ומתעדכנת מיד עם כל שינוי בה. הענקיות שב-S&P 500, לעומת זאת, נהנות לרוב מחוב ארוך-טווח בריבית קבועה, שאינה מושפעת מתנודות הריבית הקצרות.
התוצאה ישירה. כשהתשואות יורדות, החברה הקטנה רואה הקלה מיידית בהוצאות המימון שלה, ממש בשורת הרווח. חברה קטנה הממנת את פעילותה בהלוואה בריבית משתנה תשלם פחות ריבית כמעט מיד עם ירידת עלות הכסף, והרווח שנותר בידיה גדל. ענקית טכנולוגיה שגייסה חוב לעשר שנים בריבית קבועה אינה חשה דבר מן השינוי. כאן נולד הפער החד בתגובה.
תמונת השווקים השבוע
הטבלה שלהלן מסכמת את תנועת המדדים המרכזיים בארץ ובעולם, נכון לסגירת יום שישי. לצד השינוי השבועי מוצגים גם הביצועים מתחילת השנה והתשואה המצטברת לשלוש ולחמש שנים, כדי להציב כל מספר בהקשר הרחב שלו ולא כצילום רגע בודד.
| מדד | שינוי שבועי | מתחילת השנה | מצטבר 3 שנים | מצטבר 5 שנים |
|---|---|---|---|---|
| TA-35 (35 החברות הגדולות בבורסת תל אביב) | +1.77% | +20.02% | +140.59% | +156.47% |
| TA-125 (125 החברות הגדולות בתל אביב) | +1.43% | +17.44% | +135.92% | +143.84% |
| S&P 500 (500 החברות הגדולות בארה״ב) | +0.65% | +8.56% | +71.27% | +74.96% |
| Nasdaq (מדד מוטה טכנולוגיה בארה״ב) | +0.70% | +11.39% | +92.31% | +84.01% |
| Dow Jones (30 חברות תעשייה ותיקות בארה״ב) | +0.66% | +6.53% | +50.30% | +48.50% |
| Russell 2000 (2,000 החברות הקטנות בארה״ב) | +3.90% | +18.62% | +57.16% | +26.04% |
| Euro STOXX 50 (50 החברות הגדולות בגוש האירו) | +2.07% | +6.75% | +43.35% | +49.94% |
| Nikkei 225 (מדד הדגל של בורסת טוקיו) | -0.85% | +31.15% | +103.55% | +128.06% |
| נפט ברנט (חוזים עתידיים) | -6.19% | +43.52% | +21.56% | +20.14% |
בארצות הברית: אינפלציה דו-פרצופית והנפקת ענק
ברקע גל העליות עמד גם נתון מאקרו-כלכלי מרכזי. ביום רביעי פורסם מדד המחירים לצרכן בארצות הברית לחודש מאי, ה-CPI, המודד את קצב עליית יוקר המחיה. המדד הציג שתי פנים. ברמת הכותרת הוא טיפס 4.2% בקצב שנתי, הקריאה הגבוהה ביותר מאז אפריל 2023. אלא שעיקר העלייה נבע ממחירי האנרגיה, שזינקו כ-23.5% בשנה האחרונה על רקע המלחמה במפרץ. כשמנכים את מרכיבי האנרגיה והמזון התנודתיים ומתבוננים בליבת המדד, התמונה רגועה הרבה יותר: ליבת ה-CPI עלתה 2.9% בלבד בקצב שנתי.
השוק בחר להתמקד בליבה הרכה ולא בכותרת הבוערת, מתוך הבנה שעליית מחירי האנרגיה היא תוצר זמני של המלחמה ולא לחץ מחירים מתמשך במשק. הרגיעה המדינית רק חיזקה את התפיסה הזו, שכן היא מעלה ציפיות לירידה במחירי הדלק. וכך נתון אינפלציה שנראה במבט ראשון מאיים, סייע בפועל לעליות.
את מצב הרוח הטוב חתמה ביום שישי הנפקה ראשונה לציבור, IPO, של חברת החלל SpaceX. זו הייתה ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, ובה גייסה החברה כ-75 מיליארד דולר. המניה, שתומחרה ב-135 דולר, ננעלה ביום המסחר הראשון ברמת 161.11 דולר, זינוק של 19.3%, ושווי החברה חצה את רף שני הטריליון דולר. ההצלחה הזו רק חיזקה את מצב הרוח החיובי בנאסד״ק.
תל אביב בעליות, בהובלת מניות הביטחון
בורסת תל אביב הצטרפה לגל. מדד ת״א-35 הוסיף 1.77% בשבוע, ומתחילת השנה הוא רושם עלייה מרשימה של למעלה מ-20%. את העליות הובילו מניות הביטחון והפיננסים. ענף הביטחון בלט במיוחד על רקע המלחמה: אלביט מערכות, החברה הציבורית בעלת השווי הגבוה ביותר בישראל, נהנית מגאות בהזמנות, ומנכ״ל החברה אף קישר בפומבי גל הזמנות בהיקף של 28 מיליארד דולר למבצעים מול איראן.
דווקא בזמן שהמניות עלו, השקל שמר על יציבות כמעט מלאה מול הדולר. לפי שער החליפין היציג שקובע בנק ישראל, נע השקל מ-2.93015 ל-2.935 שקלים לדולר, שינוי זניח של כ-0.17% בלבד. מתחילת השנה התחזק השקל מול הדולר ביותר מ-8%, כך שהיציבות השבוע אינה שינוי מגמה אלא הפוגה בתוך מגמת התחזקות.
באשר לאינפלציה המקומית, הקריאה האחרונה שפורסמה היא של חודש אפריל: מדד המחירים לצרכן בישראל עלה 1.9% בקצב שנתי, החודש התשיעי ברציפות שבו הוא נותר בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3%. עם זאת, העלייה החודשית של 1.2% הייתה הגבוהה ביותר מאז אפריל 2008, אף היא בהשפעת זינוק מחירי האנרגיה והייבוא בצל המלחמה. בנק ישראל, מצדו, קבע את ריבית הבסיס על 3.75% בהחלטתו מן ה-25 במאי, לאחר הורדה מ-4.00%.
אירופה ויפן: בנקים מרכזיים שמושכים לכיוונים הפוכים
השבוע הזה הציג שני בנקים מרכזיים שנעים בכיוונים הפוכים זה לזה. ביום חמישי העלה הבנק המרכזי האירופי, ה-ECB, את הריבית ב-25 נקודות בסיס (רבע אחוז), והעלה את ריבית הפיקדונות שלו ל-2.25%. זו העלאת הריבית הראשונה של הבנק מאז 2023. הצעד נועד להיאבק בלחץ האינפלציוני בגוש האירו, שטיפס ל-3.2% בחודש מאי, הרבה מעל יעד ה-2%, בעיקר בשל זעזוע מחירי האנרגיה שהולידה המלחמה במפרץ. למרות ההעלאה, מדד Euro STOXX 50, המאגד את חמישים החברות הגדולות בגוש האירו, הצטרף לעליות והוסיף 2.07%, נישא על אותו גל של הפגת מתיחות גלובלית.
יפן סיפקה את התמונה ההפוכה. מדד הניקיי 225, מדד הדגל של בורסת טוקיו, ירד 0.85% בלבד, חרף שנה חזקה במיוחד שבה הוא רושם עלייה של מעל 31% מתחילת השנה. לפי הערכות בשוק, הירידה השבועית הקלה הושפעה ממימושי רווחים במניות הטכנולוגיה ברחבי העולם ומציפיות הולכות וגוברות לכך שהבנק המרכזי של יפן, ה-BoJ, יעלה אף הוא את הריבית בישיבתו השבוע.
ריביות ותשואות בעולם
מפת הריביות העולמית נותרה מורכבת. בישראל עומדת ריבית הבסיס על 3.75%. בארצות הברית נותר טווח הריבית של ה-Fed, הבנק המרכזי האמריקאי, על 3.50% עד 3.75%, לאחר שבהחלטתו האחרונה מסוף אפריל בחר להותיר אותה ללא שינוי. בשוק האיגרות, ירדה התשואה על האיגרת לעשר שנים אל 4.49%, ואילו התשואה על האיגרת הארוכה לשלושים שנה נותרה כמעט ללא שינוי על 4.97%. ירידת התשואות, גם אם מתונה, היא שהזינה את עליות המניות הקטנות שתוארו לעיל.
השבוע שלפנינו
השבוע הקרוב צפוף באירועים שעשויים להזיז את השווקים. ביום ראשון מתפרסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש מאי, שיספק תמונה עדכנית על האינפלציה המקומית. במקביל מתכנס הבנק המרכזי של יפן לישיבתו ביום ראשון ושני, על רקע הערכות כי יעלה את הריבית. הזרקור המרכזי יופנה לארצות הברית: ה-Fed מתכנס ביום שלישי ורביעי, ובסיום הישיבה יפרסם את החלטת הריבית לצד תחזיות מאקרו-כלכליות מעודכנות ומסיבת עיתונאים של היו״ר. ההערכה הרווחת היא כי הריבית תיוותר ללא שינוי. ביום שלישי יפורסמו גם נתוני המכירות הקמעונאיות בארצות הברית, מדד מרכזי לעוצמת הצרכן האמריקאי.
סיכום השבוע
הסיפור המרכזי היה גיאופוליטי: התקדמות לעבר הסכם בין ארצות הברית לאיראן שאבה את פרמיית המלחמה מן השווקים. הנפט מסוג ברנט צנח 6.19%, והזהב נסוג בכ-2.8%. התשואה על האיגרת האמריקאית לעשר שנים ירדה ל-4.49%, וירידה זו הועילה במיוחד למניות הקטנות, שמבנה החוב שלהן רגיש לריבית: מדד הראסל 2000 זינק 3.90%, הרבה מעבר לעלייה של 0.65% ב-S&P 500.
בארצות הברית הציג מדד המחירים לחודש מאי עלייה שנתית של 4.2% בכותרת, אך ליבה רכה של 2.9% בלבד, והשוק בחר להתמקד בליבה. הנפקת SpaceX ביום שישי, הגדולה בהיסטוריה, נסקה 19.3% ביום המסחר הראשון. בישראל עלה ת״א-35 ב-1.77% בהובלת הביטחוניות, ובראשן אלביט מערכות, ואילו השקל נותר יציב כמעט לחלוטין מול הדולר על השער היציג של בנק ישראל. באירופה העלה ה-ECB את הריבית בפעם הראשונה מאז 2023 כדי להיאבק באינפלציה שמזינה המלחמה, בעוד מדד Euro STOXX 50 עלה 2.07%. יפן בלטה כחריג עם ירידה קלה של 0.85% בניקיי. ריבית בנק ישראל עומדת על 3.75% וריבית ה-Fed על 3.50% עד 3.75%, לקראת החלטה אמריקאית בשבוע הקרוב.
המידע לסקירה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או ייעוץ פנסיוני. הנתונים נכונים למועד הסגירה שצוין.
מקורות: Bank of Israel SDMX, Yahoo Finance, FRED, BLS (bls.gov), CNBC, CBS News, NPR, CNN, ECB, federalreserve.gov, boi.org.il, CBS (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) via Reuters/Times of Israel, JPost, Arab News.