הסכם הביניים בין ארה"ב לאיראן הוריד את מחיר הנפט והפיל את הבורסה בתל אביב
נכון לסגירת המסחר, יום שישי ה-19 ביוני 2026
מתווה ביניים בין ארצות הברית לאיראן עמד השבוע במרכז המסחר, והשפיע על השווקים בשני כיוונים מנוגדים. בארצות הברית, באירופה וביפן עלו הבורסות בעקבות ההסכם, ואילו בתל אביב ירדו המדדים המובילים בכ-5%, בניגוד למגמה בעולם. בשווקים בעולם נתפס ההסכם כהקלה, ובישראל הוא נקרא כנסיגה אסטרטגית.
הסכם אחד, שתי תגובות הפוכות
באמצע השבוע נחתם מזכר הבנות בין וושינגטון לטהראן. המסמך מרחיב את הפסקת האש מן המלחמה שהתחוללה השנה, ופותח מחדש את מצר הורמוז, נתיב השיט שדרכו עוברת כחמישית מן הנפט בעולם. כל עוד נמשך המתח סביב איראן, נשאו מחירי הנפט פרמיית סיכון מלחמתי, כלומר תוספת מחיר שגובים המשקיעים מחשש לשיבוש האספקה. משנחתם ההסכם והמכליות שבו לשוט במצר, ירדה אותה תוספת. מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד 7.72% בשבוע וכ-27.58% בחודש.
מחיר אנרגיה נמוך מקטין את עלויות הייצור וההובלה וממתן את עליות המחירים, וברקע הזה עלו הבורסות במרבית העולם. בתל אביב נקרא ההסכם אחרת. לפי הערכות בשוק, המשקיעים בישראל ראו במתווה הישג חלקי, שמותיר את האיום האיראני על כנו ומצמצם את מרחב הפעולה של ישראל. לאחר העליות שליוו את סיום הלחימה, חזרו המחירים בבורסה המקומית לשקף פרמיית סיכון ביטחוני גבוהה יותר, והירידה התרכזה בישראל בעוד שאר השווקים עלו.
תמונת השווקים השבוע
הטבלה שלהלן מציגה את שינויי המדדים המרכזיים. מדדי חו"ל עלו השבוע, ושני המדדים בתל אביב ירדו. יש לשים לב כי וול סטריט נסחרה השבוע ארבעה ימים בלבד וננעלה ביום חמישי בשל חג אמריקאי (Juneteenth), כך שנתוני ארצות הברית הם לסגירת יום חמישי, ה-18 ביוני, ונתוני ישראל לסגירת יום שישי, ה-19 ביוני.
| מדד | שינוי שבועי | מתחילת השנה | מצטבר 3 שנים | מצטבר 5 שנים |
|---|---|---|---|---|
| ת"א 125 | -5.39% | +11.11% | +121.39% | +130.54% |
| ת"א 35 | -5.05% | +13.96% | +127.84% | +144.09% |
| S&P 500 | +0.93% | +9.57% | +70.10% | +80.02% |
| נאסד"ק | +2.43% | +14.09% | +93.71% | +89.00% |
| דאו ג'ונס | +0.71% | +7.28% | +50.34% | +54.90% |
| ניקיי 225 (יפן) | +7.92% | +41.54% | +113.51% | +145.99% |
| יורו סטוקס 50 (אירופה) | +1.71% | +8.57% | +44.26% | +54.12% |
| נפט ברנט | -7.72% | +32.44% | +5.20% | +9.63% |
| זהב | -1.00% | -3.53% | +113.08% | +136.04% |
נתוני הנפט והזהב מבוססים על חוזים עתידיים, והשינויים הרב-תקופתיים שלהם כוללים השפעות של גלגול חוזים, כך שיש להתייחס אליהם כאינדיקטיביים.
הבורסה בישראל: הפיננסים הובילו את הירידה
הירידה בתל אביב לא התפרסה באופן אחיד על המגזרים. את הירידה הובילו מניות הפיננסים, ובהן חברות הביטוח והבנקים, שרשמו את הירידות החדות בשבוע. גם מניות הביטחון נחלשו, על רקע הפסקת אש שמצמצמת את צבר ההזמנות הצפוי לתעשיות אלה. מניות השבבים הישראליות, ובהן טאואר ונובה, ירדו פחות. באותו שבוע עלו מניות שבבים בעולם, כך שהירידה בתל אביב נבעה מגורמים מקומיים ולא ממגמה כלל-עולמית בענף.
חלק מן הירידה יוחס למימוש רווחים לאחר תקופה של עליות. גם לאחר השבוע הזה נותר מדד ת"א 125 גבוה בכ-11% מתחילת השנה, ומניות הבנקים נכנסו לשבוע ברמות מחיר גבוהות יחסית. לצד אלה פעלה הקריאה הפסימית של ההסכם המדיני בקרב המשקיעים המקומיים.
ארצות הברית: הפד הותיר את הריבית ונקט נימה ניצית
השבוע בארצות הברית נמשך ארבעה ימי מסחר. הוא נפתח בעליות במניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית בעקבות ההסכם. ביום רביעי פרסם הפד, הבנק המרכזי של ארצות הברית הקובע שם את הריבית, את החלטתו: הריבית נותרה ללא שינוי בטווח של 3.50% עד 3.75%, אך התחזיות שנלוו להחלטה השתנו. זו הייתה הישיבה הראשונה בראשות היו"ר החדש, קווין וורש. במקום הורדת ריבית, הצביעה תחזית הריבית לסוף השנה על אפשרות להעלאה, על רקע אינפלציה אמריקאית שעודנה גבוהה. עמדה המעדיפה ריבית גבוהה כדי לבלום עליות מחירים מכונה "ניצית".
התגובה בשוק הייתה מעורבת. מניות הטכנולוגיה הגדולות, שמשקלן בנאסד"ק גבוה, המשיכו לעלות, והמדד עלה 2.43%. מניות החברות הקטנות, הרגישות יותר לשינויי ריבית משום שהן נשענות על אשראי, נותרו מאחור, כפי שמשקף מדד ראסל 2000. התשואה על אגרת החוב הממשלתית האמריקאית לעשר שנים, הנחשבת לעוגן שוק האשראי, ירדה מעט ל-4.45%. הרקע לכך הוא מחיר הנפט: אנרגיה זולה ממתנת את ציפיות האינפלציה לטווח ארוך, והשפעה זו גברה על הנימה הניצית קצרת הטווח.
יפן והעולם: שיא חדש בטוקיו
מחוץ לארצות הברית בלט השבוע השוק היפני. מדד ניקיי 225 חצה לראשונה את רף 70,000 הנקודות ועלה 7.92% בשבוע. כמה גורמים פעלו במקביל: יפן היא יבואנית אנרגיה גדולה, ולכן ירידת מחיר הנפט מיטיבה עמה ישירות; לצד זה נמשכת מגמה חיובית בענף הבינה המלאכותית והשבבים, שבו פעילות חברות יפניות מובילות; ונרשמת כניסה מתמשכת של משקיעים זרים לשוק. עליות נרשמו גם באירופה, ומדד יורו סטוקס 50, המאגד את החברות הגדולות ביבשת, עלה 1.71%.
נפט וזהב: דעיכת פרמיית המלחמה
הנפט היה המניע המרכזי השבוע, וגם הזהב ירד. הזהב נחשב נכס מקלט, כלומר נכס שאליו פונים משקיעים בעת אי-ודאות, וכאשר פוחת החשש ממלחמה יורד הביקוש אליו. במקביל התחזק הדולר, ומטבע חזק מייקר את הזהב עבור מחזיקי מטבעות אחרים ומקטין את הביקוש. גם הנימה הניצית של הפד פעלה לרעת הזהב, משום שבסביבת ריבית גבוהה עולה הכדאיות להחזיק נכסים נושאי ריבית. מחיר הזהב ירד 1% בשבוע, בירידה שבועית שלישית ברציפות.
ריבית ואינפלציה בישראל
בזירה המקומית נותרה התמונה יציבה. ריבית בנק ישראל עומדת על 3.75%, לאחר שהופחתה ברבע אחוז בסוף מאי, ובשבוע זה לא התקבלה החלטת ריבית. מדד המחירים לצרכן, המודד את קצב ההתייקרות של סל המוצרים והשירותים של משק בית ממוצע, ירד במאי ב-0.3%, וקצב האינפלציה השנתי עומד על 1.9%. שיעור זה נמוך מאמצע יעד יציבות המחירים של בנק ישראל, הנע בין 1% ל-3%.
אינפלציה שנתית של 1.9% משמעה שכוח הקנייה של הכסף נשחק בקצב זה: סכום שנשמר במזומן יקנה בעוד שנה מעט פחות מוצרים מהיום. בשוק המטבע נותר השקל יציב, והדולר נסחר סביב 2.957 שקלים. מתחילת השנה ירד הדולר בכ-6.85% מול השקל, כלומר השקל התחזק מולו מאז תחילת השנה.
סיכום השבוע
מתווה הביניים בין ארצות הברית לאיראן הוביל את המסחר. מחיר הנפט ירד 7.72% בשבוע וכ-27.58% בחודש, ומדדי המניות עלו ברוב העולם: ניקיי 225 ביפן חצה את רף 70,000 הנקודות ועלה 7.92%, יורו סטוקס 50 עלה 1.71%, וה-S&P 500 והנאסד"ק עלו 0.93% ו-2.43% בהתאמה, על אף נימה ניצית מצד הפד שהותיר את הריבית בטווח 3.50% עד 3.75%. בתל אביב הייתה התגובה הפוכה: ת"א 125 ירד 5.39% ות"א 35 ירד 5.05%, בהובלת מניות הפיננסים, הביטוח והבנקים, בעוד מניות השבבים ירדו פחות. מחיר הזהב ירד 1%. ריבית בנק ישראל עומדת על 3.75% ואינפלציית מאי על 1.9% שנתי, מתחת לאמצע היעד, והשקל נותר יציב מול הדולר.
המידע נועד לסקירה כללית בלבד ואינו ייעוץ השקעות או ייעוץ פנסיוני. הנתונים נכונים למועד הסגירה שצוין.
מקורות: בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, Yahoo Finance, FRED, Federal Reserve.