קרן פנסיה מקיפה או משלימה: מה ההבדל

קרן פנסיה מקיפה או משלימה: ההבדל המהותי המרכזי ביניהן הוא הבטחת התשואה מהמדינה, שקיימת רק במקיפה. שתיהן שייכות למשפחת "קרנות הפנסיה החדשות", והקרן המשלימה נקראת גם קרן פנסיה כללית. בפועל השתיים אינן מתחרות זו בזו: המקיפה היא החיסכון הפנסיוני המרכזי, והמשלימה קולטת את הכספים שמעבר לתקרת ההפקדה במקיפה. מדריך זה מפרט את ההבדלים המדויקים, את מנגנון הגלישה ביניהן, ואת התנאים והמספרים לפי התקנות ונכון לשנת 2026.

בקצרה: במקיפה יש הבטחת תשואה מהמדינה (על כ-30% מהנכסים) ותקרת הפקדה; במשלימה אין הבטחת תשואה ואין תקרה. כסף שעובר את התקרה במקיפה גולש אוטומטית למשלימה, וכיסוי ביטוחי במשלימה נבחר בנפרד ואינו מובנה כברירת מחדל.

שתי קרנות מאותה משפחה

קרן פנסיה מקיפה וקרן פנסיה כללית הן שתיהן "קרנות פנסיה חדשות", כלומר קרנות הפועלות לפי ההסדר שנפתח בשנת 1995 ואילך. הקרן הכללית מכונה בשוק גם קרן פנסיה משלימה, ושני השמות מתייחסים לאותו מוצר. לאורך המדריך נשתמש בשם "משלימה".

ההבדל המהותי המרכזי בין השתיים אינו הגוף המנהל ואינו אופן ההשקעה הבסיסי, אלא הבטחת התשואה מהמדינה: מרכיב שקיים בקרן המקיפה בלבד ואינו קיים כלל בקרן המשלימה. סביב הבטחה זו נגזרים כמעט כל שאר ההבדלים, ובהם תקרת ההפקדה, היקף הכיסוי הביטוחי ותקרות דמי הניהול. המשלימה היא מוצר משלים, שנועד לקלוט כספים שמעבר לתקרה שהמקיפה חסומה בפני קליטתם, ולכן שתי הקרנות מתוכננות לפעול במשולב.

הבטחת התשואה קיימת רק במקיפה

בקרן פנסיה חדשה מקיפה, כ-30% מהנכסים זוכים ליעד של הבטחת תשואה ריאלית שנתית מהמדינה בשיעור של כ-5.15%, צמוד מדד. בקרן המשלימה אין הבטחת תשואה כלל: 100% מהכסף מושקע בשוק ההון החופשי וחשוף לתנודותיו.

מכיוון שההבטחה חלה על כ-30% מהנכסים בלבד ולא על מלוא הצבירה, מדובר בכרית שמספקת חיץ חלקי מפני תנודתיות השוק, ולא בהגנה מלאה על כל הכסף שנצבר. שאר הנכסים במקיפה, כמו כל הנכסים במשלימה, מושקעים בשוק ומושפעים מעליותיו ומירידותיו.

מ"אג"ח מיועדות" ל"רשת ביטחון"

עד אוקטובר 2022 התבססה הבטחת התשואה במקיפה על "אג"ח מיועדות": אגרות חוב ממשלתיות שהבטיחו תשואה ריאלית קבועה על כ-30% מהנכסים. במסגרת חוק ההסדרים שאושר בנובמבר 2021 בוטלה הנפקתן של אג"ח מיועדות חדשות החל מאוקטובר 2022, והן הוחלפו במנגנון חדש של "רשת ביטחון" או "הבטחת תשואה".

המנגנון החדש עובד כך: הכסף, כ-30% מהנכסים, מושקע בשוק ההון בחשבון ייעודי. אם התשואה בפועל גבוהה מכ-5.15%, העודף מועבר לקרן ייעודית של המדינה. אם התשואה נמוכה מכ-5.15%, המדינה משלימה את ההפרש. כך נשמר יעד התשואה הריאלית גם כאשר השוק מניב פחות.

הבחנה חשובה נוגעת למועד ההפקדה: מנגנון רשת הביטחון החדש חל רק על הפקדות חדשות מאוקטובר 2022 ואילך. כספים ותיקים, שהופקדו לפני מועד זה, ממשיכים לקבל את תשואת האג"ח המיועדות עד לפירעונן. כלומר בחשבון של חוסך ותיק יכולים להתקיים במקביל שני מנגנוני הגנה: אג"ח מיועדות על הכספים הישנים, ורשת הביטחון על החדשים.

הוראת שעה שהוארכה

מנגנון הבטחת התשואה החדש פועל כ"הוראת שעה", כלומר הסדר זמני שהוארך יותר מפעם אחת. בדצמבר 2024 החליטה ועדת הכספים בכנסת להאריך את ההסדר הקיים ולדחות את יישום המודל החדש שקידם משרד האוצר. נכון לשנת 2026 המודל החדש טרם יושם, והמנגנון הקיים ממשיך לפעול בזמן שצורתו ארוכת-הטווח עדיין נדונה. לכן נכון להתייחס לשיעור התשואה המובטחת כנתון עדכני, שעשוי להשתנות, ולא כקבוע נצחי.

תקרת ההפקדה ומנגנון הגלישה

כאן מתגלה הקשר האמיתי בין שתי הקרנות. בקרן פנסיה חדשה מקיפה ההפקדה החודשית המזכה מוגבלת: עד 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק, שהם 5,645.29 ₪ לחודש נכון לשנת 2026. השכר הממוצע במשק המשמש בסיס לחישוב זה עומד על 13,769 ₪ לחודש נכון לשנת 2026. בקרן המשלימה, לעומת זאת, אין הגבלת הפקדה כלל, וניתן להפקיד בה כל סכום.

מה קורה כאשר עמית מפקיד סכום שעולה על תקרת ההפקדה במקיפה? הסכום העודף "גולש" באופן אוטומטי לקרן משלימה, לרוב באותו גוף מנהל, כדי שההפקדה לא תיפסל ולא תיחסם. זהו מנגנון הגלישה, ובזכותו שתי הקרנות פועלות במשולב ולא כתחרות זו בזו.

מהתמונה הזו נגזר גם ייעודה של כל קרן. הקרן המקיפה היא החיסכון הפנסיוני המרכזי, זה המיועד לרוב השכירים. הקרן המשלימה מיועדת לכספים שמעבר לתקרת ההפקדה במקיפה, או למי שמפקיד סכום גבוה במיוחד. מכיוון שבמשלימה אין תקרת הפקדה, היא מתפקדת כמכשיר גלישה והשלמה מעבר למקיפה, ולא כתחליף מתחרה למוצר הפנסיוני המרכזי.

חשיפה לשוק המניות

הבדל נוסף בין הקרנות נובע ישירות מהבטחת התשואה ונוגע למידת החשיפה לשוק המניות. בקרן המקיפה כ-30% מהנכסים מוקצים לרכיב הבטחת התשואה, רכיב שמתנהג כתשואה מובטחת ואינו חשוף לתנודות שוק המניות באותה מידה כשאר הנכסים. כלומר חלק מהכסף במקיפה "מוגן" מירידות שוק, אך גם אינו נהנה במלואו מעליות שוק המניות. בקרן המשלימה, לעומת זאת, 100% מהכסף עוקב אחר מסלול ההשקעה שנבחר.

לכן עמית שמעוניין בחשיפה מרבית לשוק המניות על מלוא הסכום יכול להפנות את ההפקדה לקרן משלימה במקום למקיפה. בתמורה הוא מוותר על הבטחת התשואה שחלה על כ-30% מהנכסים במקיפה, ועל הכיסוי הביטוחי המובנה שקיים בה כברירת מחדל. זהו תיאור של המבנה בלבד, ולא המלצה לפעולה.

הכיסוי הביטוחי

הבדל מהותי נוסף נוגע לכיסויים הביטוחיים המובנים בקרן. בקרן פנסיה חדשה מקיפה, ביטוחי השארים והנכות כלולים במוצר והם חלק מהותי ומובנה בו, לפי תקנון תקני אחיד. ביטוח שארים משמעו קצבה לבני משפחה במקרה פטירת העמית, וביטוח נכות משמעו קצבה במקרה של אובדן כושר עבודה.

בקרן משלימה, לעומת זאת, הכיסוי הביטוחי אינו אוטומטי אלא נבחר. העמית בוחר בעת ההצטרפות מסלול ביטוח מתוך תפריט: החל ממסלול "זקנה בלבד", שאין בו כיסוי נכות או שארים כלל, ועד מסלול עתיר ביטוח. ברירת המחדל בקרן המשלימה היא מסלול הזקנה בלבד, כלומר עמית שלא בחר מסלול ביטוח מצורף לחיסכון ללא כיסוי.

אבל הכיסוי במשלימה אינו בהכרח נמוך. ניתן לבחור בה כיסוי מלא, עד אותן תקרות רגולטוריות כמו במקיפה, עד 100% מההכנסה הקובעת לשארים ועד 75% לנכות. ההבדל מהמקיפה אינו בגובה הכיסוי האפשרי אלא בכך שבמקיפה הכיסוי מובנה כברירת מחדל, ובמשלימה הוא בחירה של העמית.

עלות הכיסוי הביטוחי, המכונה "עלות הריסק", נגבית מההפקדה לפי גיל העמית ולפי ההנחות האקטואריות של כל קרן. מכיוון שלמקיפה ולמשלימה מאגרי עמיתים והנחות נפרדים, עלות אותו כיסוי יכולה להיות שונה בין שתי הקרנות.

מכאן נגזרת נקודה מעשית: מי שמפקיד רק לקרן משלימה ונשאר במסלול ברירת המחדל, בלי בסיס של קרן מקיפה מקבילה, עלול להיוותר בלי כיסוי ביטוחי משפחתי, אלא אם בחר במפורש מסלול ביטוח מתאים.

דמי הניהול

תקרות דמי הניהול נקבעות בתקנות, והן שונות בין שתי הקרנות. בקרן פנסיה חדשה מקיפה, התקרה לחוסך פעיל היא עד 0.5% מהצבירה לשנה ועד 6% מכל הפקדה. בקרן פנסיה חדשה משלימה, התקרה היא עד 1.05% מהצבירה לשנה ועד 4% מכל הפקדה. מי שמקבל קצבת זקנה והחל לקבל אותה מ-1.2.2022 ואילך משלם עד 0.3% מהצבירה.

דמי הניהול נגבים מדי שנה לאורך כל תקופת החיסכון, ולכן להבדל בין התקרות, 0.5% מהצבירה במקיפה מול 1.05% במשלימה, יש משמעות מצטברת לאורך זמן. הרחבה מלאה על אופן החישוב, על ההבדל בין דמי ניהול מהצבירה לבין דמי ניהול מההפקדה, ועל זכות המשא ומתן של החוסך, מופיעה במדריך דמי הניהול בקרן פנסיה.

ערבות הדדית ואיזון אקטוארי

גם קרן פנסיה משלימה פועלת על בסיס ערבות הדדית ואיזון אקטוארי, בדיוק כמו המקיפה, ואינה "פטורה" מסיכון של גרעון אקטוארי. ערבות הדדית משמעה שהעמיתים בקרן ערבים זה לזה, ועודף או גרעון אקטוארי מתחלק ביניהם. זה נכון לשתי הקרנות במידה שווה.

מנגנון זהה אינו מבטיח תוצאה זהה. המאזן האקטוארי של כל קרן, עודף או גרעון, תלוי בין השאר בגיל העמיתים, בהיקף התביעות בפועל מול התחזית, ובגודל הקרן. כאשר המאזן חיובי נזקף לעמיתים עודף שמתווסף לצבירה שלהם, וכאשר הוא שלילי נגרע מהצבירה סכום לכיסוי הגרעון. בפועל, בשנים האחרונות המאזן היה חיובי במרבית הקרנות המשלימות ושלילי במרבית הקרנות המקיפות. הנתון העדכני לכל קרן מתפרסם באתר "פנסיה נט" של רשות שוק ההון.

מקדם הקצבה בפרישה

בגיל הפרישה הופכת הצבירה לקצבה חודשית לפי "מקדם המרה". המקדם הוא המספר שמחלקים בו את הסכום שנצבר כדי לקבל את הקצבה: מקדם גבוה יותר משמעו קצבה חודשית נמוכה יותר, ומקדם נמוך יותר משמעו קצבה גבוהה יותר. בקרנות המשלימות המקדם נוטה להיות גבוה יותר מאשר במקיפות, כלומר קצבה נמוכה יותר עבור אותה צבירה.

הסיבה אינה לוחות תמותה שונים: שתי הקרנות מחשבות את המקדם לפי אותן הנחות תמותה שקבע הממונה על שוק ההון. ההבדל נובע מהנחת התשואה העתידית שמשמשת לחישוב. בקרן המקיפה חלק מהנכסים נהנה מהבטחת התשואה מהמדינה, ולכן הקרן יכולה להניח תשואה עתידית גבוהה יותר, וזו מקטינה את המקדם. בקרן המשלימה אין הבטחת תשואה, ההנחה זהירה יותר, והמקדם יוצא גבוה יותר.

מה זה מקדם המרה? המספר שמחלקים בו את הסכום שנצבר כדי לקבל קצבה חודשית. ככל שהמקדם גבוה יותר, הקצבה החודשית נמוכה יותר לאותה צבירה, וההפך.

בקרנות הפנסיה החדשות המקדם אינו מובטח מראש. הוא נקבע במועד הפרישה לפי לוחות התמותה וההנחות שבתוקף באותה עת, והרגולטור מעדכן אותם מעת לעת.

מי בוחר את הקרן

לפי צו ההרחבה, העובד, ולא המעסיק, הוא הבוחר את המוצר הפנסיוני ואת הגוף המנהל. המעסיק אינו רשאי לכפות על העובד קרן מסוימת. על העובד להודיע למעסיק על בחירתו תוך 60 יום מתחילת ההעסקה. אם לא הודיע, המעסיק רשאי להפקיד עבורו בקרן ברירת מחדל, מבלי לפגוע בזכות העובד לעבור לקרן אחרת בהמשך.

מכאן שהתמונה המלאה של החיסכון הפנסיוני היא באחריות החוסך. כדי להשוות בין קרנות פנסיה שונות לפי תשואות העבר שלהן ומסלולי ההשקעה, ניתן להיעזר בכלי השוואת קרנות הפנסיה באתר. מי שמעוניין בבדיקה מלאה של התיק הפנסיוני שלו, כולל אילו כספים מופקדים במקיפה ואילו גולשים למשלימה, יכול להשאיר פרטים לבדיקת תיק עם מתכנן פנסיוני.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין קרן פנסיה מקיפה למשלימה?

ההבדל המהותי המרכזי הוא הבטחת התשואה מהמדינה, בשיעור של כ-5.15% ריאלי על כ-30% מהנכסים, הקיימת רק בקרן המקיפה. הבדלים נוספים הם תקרת הפקדה במקיפה (שאינה קיימת במשלימה), וכיסוי ביטוחי מובנה כברירת מחדל במקיפה, בעוד שבמשלימה הכיסוי הביטוחי נבחר על ידי העמית. שתי הקרנות פועלות על בסיס ערבות הדדית ואיזון אקטוארי.

מה קורה כשמפקידים מעל התקרה בקרן המקיפה?

תקרת ההפקדה החודשית המזכה בקרן המקיפה היא 5,645.29 ₪ נכון לשנת 2026. סכום שמופקד מעבר לתקרה זו "גולש" באופן אוטומטי לקרן משלימה, לרוב באותו גוף מנהל, כדי שההפקדה לא תיפסל. כך שתי הקרנות פועלות במשולב.

הפקדתי מעל התקרה למשלימה, אפשר להעביר את הכסף למקיפה בהמשך?

הצבירה מומרת לקצבה לפי המקדם של הקרן שבה היא נמצאת במועד הפרישה, ובמשלימה המקדם נוטה להיות גבוה יותר, כלומר קצבה נמוכה יותר. לפי תקנות הניוד ניתן לנייד צבירה מקרן משלימה לקרן מקיפה, כולה או חלקה, אך עם מגבלה: קרן מקיפה רשאית לקלוט צבירה מקרן שאינה מקיפה רק עד תקרה שנגזרת מהוותק, שהיא תקרת ההפקדה החודשית למקיפה מוכפלת במספר חודשי הוותק, בניכוי מה שכבר נצבר במקיפה. סכום שמעבר לתקרה זו אינו ניתן לקליטה בקרן המקיפה. חשוב להבחין: תקרת ההפקדה החודשית מגבילה הפקדות שוטפות, ואילו תקרת הקליטה לפי ותק מגבילה כמה צבירה מנוידת אפשר להכניס למקיפה.

האם יש הבטחת תשואה בקרן פנסיה משלימה?

לא. בקרן המשלימה אין הבטחת תשואה כלל, וכל הכסף מושקע בשוק ההון החופשי. הבטחת התשואה מהמדינה, בשיעור של כ-5.15% ריאלי, קיימת רק בקרן המקיפה ורק על כ-30% מהנכסים בה.

האם אפשר לחסוך רק בקרן משלימה?

מבחינה טכנית ניתן להפקיד רק לקרן משלימה. יש מי שבוחר בכך כדי לחשוף את מלוא הסכום לשוק ההון, מאחר שבמקיפה כ-30% מהנכסים מוקצים לרכיב הבטחת התשואה שאינו חשוף לשוק המניות באותה מידה. התמורה לכך היא ויתור על הבטחת התשואה מהמדינה, וכן על הכיסוי הביטוחי, שאינו מובנה במשלימה כברירת מחדל, אף שניתן לבחור בו עד אותן תקרות כמו במקיפה (עד 100% לשארים ועד 75% לנכות). זהו תיאור של ההבדל בין הקרנות, ולא המלצה לכיוון זה או אחר.

מי בוחר את קרן הפנסיה, העובד או המעסיק?

לפי צו ההרחבה, העובד הוא הבוחר את המוצר הפנסיוני ואת הגוף המנהל, והמעסיק אינו רשאי לכפות קרן מסוימת. על העובד להודיע למעסיק תוך 60 יום מתחילת ההעסקה. אם לא הודיע, המעסיק רשאי להפקיד בקרן ברירת מחדל, מבלי לפגוע בזכות העובד לעבור בהמשך.

עד מתי הבטחת התשואה של כ-5.15% בתוקף?

מנגנון הבטחת התשואה החדש פועל כהוראת שעה שהוארכה יותר מפעם אחת. בדצמבר 2024 החליטה ועדת הכספים בכנסת להאריך את ההסדר הקיים ולדחות את יישום המודל החדש של משרד האוצר. נכון לשנת 2026 המודל החדש טרם יושם, והמנגנון הקיים ממשיך לפעול. צורתו ארוכת-הטווח עדיין נדונה, ולכן השיעור עשוי להשתנות בעתיד.

סיכום

השאלה "קרן פנסיה מקיפה או משלימה" מובילה לרוב לתשובה שאינה "או" אלא "וגם". הקרן המקיפה היא החיסכון הפנסיוני המרכזי: היא כוללת הבטחת תשואה מהמדינה בשיעור של כ-5.15% על כ-30% מהנכסים, כיסויים ביטוחיים מובנים של נכות ושארים, ותקרת הפקדה חודשית של 5,645.29 ₪ נכון לשנת 2026. הקרן המשלימה קולטת את הכספים שמעבר לתקרה זו, ללא הגבלת הפקדה, אך ללא הבטחת תשואה וללא כיסוי ביטוחי מובנה. שתי הקרנות פועלות על בסיס ערבות הדדית ואיזון אקטוארי, ומחוברות זו לזו דרך מנגנון הגלישה.

---

נכתב על ידי סוכן ביטוח פנסיוני מורשה.

הבהרה: המידע במדריך זה נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות או המלצה. הנתונים נכונים למועד הכתיבה ועשויים להשתנות.